בעקבות יציאת הסרט דמבו – איך שונים מופעי הקרקס של היום לעומת פעם?

לא כולם זכו לראות את הסרט "דמבו" כאשר הוא רק יצא. מי שגדל באותן השנים יודע להעריך בצורה הכי טובה את אותם סרטים מצוירים, שהיו מצוירים ביד ולמרות העידן הנהדר של סרטי אנימציה עדיין נראים הכי מיוחדים ומעבירים בצורה שונה את החוויה של הצפייה בהם.

על רקע של כל חיות הקרקס שמקבלות צאצא על ידי חסידה רואים את הסיפור השלם של פילון קטנטן ויוצא דופן, ולמדים עד כמה מופע קרקס של פעם הוא כזה ששינה את עצמו אל משהו מודרני שיותר הולם את הזמן של כאן ועכשיו.

> הכירו – מופעי קרקס אצל איתמר שחקנים

אותו האוהל לא אותו מופע

עצם העובדה כי החסידות מביאות את הצאצאים עצמן אל הנקבות של החיות של הקרקס כבר מסמנת עד כמה הזמנים של פעם הם הרבה יותר נאיביים במהותם. מה מלבד זאת עוד השתנה? בסרט דמבו המקורי ניתן לראות היטב כי מי שנמצא בקרקס הן הרבה מאוד סוגים של חיות אשר מקבלות צאצאים חדשים העטופים להן בשמיכה. למה יש חיות בקרס? כי פעם ככה היה נהוג לעשות בקרס. המאלפים היו מבצעים פעילות עם החיות הללו, כאשר ברשימה הארוכה היו דובים, אריות נמרים וכלבים שהיו עוברים דרך חישוקים דולקים או מקפצים להם לפי ההוראות של המפעיל. והיום? הרעיון כי יש חיה בקרס נראה מוזר לילד שאותו נשאל על העניין.

יותר אנשים פחות חיות

המעבר אל מופע קרקס ללא חיות אולי היה נשמע מוזר, אבל כאשר רואים עד כמה הלהטוטים והסוגים השונים של המופעים שדרגו ומגוונים עד עצם היום את עצמם, מבינים כי אין כל צורך בהבאה של כל סוג של חיה לשם שעשוע בני האדם (ראו באתר http://www.sahkanim.com), וכי החיות יכולות להישאר במקום מושבם, בטבע, והאדם יכול להבריק עם להטוטים ללא הפסקה.

ומה עם דמבו המתוק? כל הנותר הוא רק ליהנות מהעלילה במתכונתה החדשה, ולחבר את הזמן הזה של סרט שיצא ב-1941 לסרט שבו יש שילוב של ישן וחדש בשנה החדשה ברקע של קרקס שבהחלט נעשה הרבה יותר טוב מאז עבור בני האדם והחיות כאחד.